אנחנו מכירים המון סוגים של דרכים להתפתחות רוחנית, חלק קוראים לדתות ולקיום מצוות (כל אחד ע"פ דרכו ותורתו) רוחניות, יש כאלו שמרגישים קרובים לשמים כשהם מצילים בעלי חיים או נמנעים מאכילת בשר, יש כאלו שמטפסים על הר ומתרגלים מדיטציות או מתנדבים בזמנם החופשי לעשות לטובת הזולת, יש כל מיני סוגים, לדעתי הנקודה הכי קרובה לרוחניות היא שלמות, הבנה שהכול אחד גדול ועצום ושאין שום דבר שמפריד או מבדיל, לא בין אנשים ולא בין מדינות ודתות. מספרים על גורו אחד שישב על הר בהימלאיה ורק תרגל שקט והקשבה בהתבודדות מופלאה, מעריציו סיפקו לו מזון בלי לבוא איתו במגע. כך חי במשך שנים רבות, יום אחד הוא הרגיש מוכן וירד מההר והסתובב בכפר הסמוך, הוא נתקל בתושב הכפר שפנה אליו בצורה מעליבה והגורו תקף אותו וסטר לו, רק אז הבין שכל השנים שבודד עצמו לא יכלו להכין אותו לשום דבר, הוא לא הגיע לכלום.
אנחנו מופעלים ע"י כוח שמנסה כל הזמן להפריד אותנו מכל דבר, ברגע שאנחנו מעדיפים משהו על פני משהו אחר אנחנו יוצרים מתח וחוסר איזון, יש לנו ביקורת כלפי התנהגות מסוימת – שוב חוסר איזון, הכוח הזה נקרא אגו והוא פועל ומנהל אותנו בכל רגע. מי שמנסה להדחיק את האגו רק מכניס אותו ל"מחתרת", הוא יהפוך ערמומי ויבצבץ בזמנים לא צפויים ולפעמים אפילו לא נבין את הפעולה שלו. כדאי לתת לו מקום של כבוד, זה הבסיס שלנו וככל שנכיר בפעולותיו ונזהה אותן, נוכל לעשות פעולות למרות מה שהוא מצייר לנו, האגו יכול להפוך לסוג של חבר ולעזור לנו בהתפתחותנו הרוחנית, נכיר שהוא חלק בלתי נפרד מכל מה שבנו ושסובב אותנו ונלמד איך לחיות בשלום ובשלמות.
בכל הדורות, מקובלים גדולים כמו משה, אברהם, הארי הקדוש, רבי יהודה לייב אשלג (בעל הסולם) ובנו הרב"ש ועוד, פעלו להביא לנו את החכמה הזאת איך להכיר בשלמות הכול, אני לא בא להסביר לכם דבר, רק תפתחו את הספרים שלהם ותרגישו בעצמכם כמה הכול יכול להיות מדויק ונכון. זה אולי לא צבעוני ואקזוטי כמו לשבת אצל איזה באבא או לעבור לגור במנזר בודהיסטי אבל האמת לא תמיד נראית מתוקה ונעימה, מגלים את המתיקות הזאת רק אחרי שצוללים פנימה כמו שאני עשיתי.
בהצלחה.