אנחנו רגילים לפנות לאלוהים בבקשות, תפילות, בכי, תלונות וכולי. מי זה האלוהים הזה שאנו פונים אליו? איזושהי דמות למעלה בשמיים? איזה סבא בשמיים? אל מי אנחנו מדברים בכלל? יש שמקבילים את השם אלוהים, למילים – יקום, טבע. בדת מכונה גם מלך – מלכנו אבינו שבשמיים. בדתות אחרות יש גם אלים שפונים אליהם, פסלים וכולי. בגימטריה, אלהים זה "הטבע" ולפי חכמת הקבלה כך מתייחסים ל"אלהים". מדברים על חוקי הטבע, חוקי הטבע הם חוקים של אהבה חלוטה, אהבה ללא תנאים, חוקי הטבע לא משתנים. בטבע הכל הרמוני, הכל בשיתוף פעולה ותלות הדדית.

טבע קסום

בטבע אריה יאכל מהטרף רק כמה שצריך כדי לשבוע, ואת השאר ישאיר לחיות אחרות. בטבע אם מישהו עושה "רע" למישהו אחר, זה ממקום של הישרדות. לבן שלי יש ספר "חיות מסוכנות", שם מסבירים שחיה תוקפת כשהיא רעבה או כאשר יש איום עליה או על הגורים שלה או על שטח המחיה שלה. חיה לא תתקוף סתם. בטבע לא עושים רע למישהו אחר רק בשביל לעשות רע, בשביל לשלוט עליו.
ואז הטבע, אלוהים, הבורא – יצר אותנו, בני האדם. אותנו הוא יצר עם תכונה הפוכה משלו. הוא, האלוהים, הוא תכונת האהבה, ההשפעה ואנחנו בני האדם קיבלנו את תכונת הקבלה. לקבל לעצמנו וזהו. כל מה שמניע אותנו בחיים זה רק איך לקבל, איך ליהנות ואם זה על חשבון השני, אני אפילו יותר מרוצה. גם אם אני לא שם לב לזה, ככה זה עובד.
למה נבראנו הפוכים לתכונת הטבע? כדי שנרצה לשנות! כדי שנרצה להידמות לכוח הטבע, להיות כמוהו, מתחשבים באחר, דואגים לאחר, רוצים שלאחר יהיה טוב, לפי הכלל "ואהבת לרעך כמוך". כמו שאני אוהב את עצמי, רוצה תמיד להיטיב לעצמי, כך לרצות עבור האחר. אז כדי שנרצה באמת לשנות את עצמנו, האגו, הרצון לקבל שלנו גדל כל הזמן, עם השנים, עם הדורות, האגו גדל. ויותר ויותר לא מסתפק ורוצה עוד ועוד לעצמו. אז – אלוהים, בורא, לשם עלינו לפנות עם הבקשה, התפילה, הדרישה – שישנה אותנו, שיתקן אותנו, להיות כמוהו. רק כשבאמת נרצה, זה יקרה. כמו כל דבר אחר בחיים שלנו. רק כשנתמקד במה שבאמת חשוב שיקרה לנו,
השמיים הם הגבול! אפילו לא הם!:)
לקריאה נוספת – https://www.kab.co.il/lp/%D7%9B%D7%9C-%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%94%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A2%D7%96%D7%AA%D7%9D-%D7%9C%D7%A9