היא ממוקמת באזור הצוואר ולה צורה של פרפר, על ה"כתפיים" שלה יש לא מעט תפקידים קריטיים להמשך תפקוד נכון של הגוף שלנו והיא לא אחרת מבלוטת התריס. בלוטה זו היא קלוטה אנדוקרינית ותפקידה זה להפריש הורמונים, המתפזרים אל כל רקמות הגוף ונכנסות אל זרם הדם. תפקיד זה הינו חשוב מאין נשוא וכאשר מתגלות בעיות בבלוטה, עלולים להיווצר בעיות שונות עם תסמינים מרובים כמו עייפות או דפיקות לב איטיות. בעיות אלו יכולות להתגלות משלל מקרים וסיבות ושנות, אך דרך שני הבדלים עיקריים שהראשון הוא פעילות יתר של בלוטת התריס ואילו השני זה תת פעילות של בלוטת התריס.

תת פעילות של בלוטת התריס

עד כה אובחנו 7 סיבות שכיחות הגורמות לתת פעילות של בלוטת התריס ולכל אחת מהסיבות יש תסמינים שונים, החל מעייפות ועד לעצירות ואלו הסיבות והתסמינים:

  1. כריתה מלאה או חלקית של הבלוטה- דפיקות לב איטיות
  2. עודף או מחסור ביוד- יובש בעור
  3. דלקות ויראליות בבלוטה- עצירות, עייפות
  4. קרינה לאזור הצוואר- צבירה של נוזלים, עלייה במשקל
  5. מיקום לא נכון- עייפות ועלייה במשקל
  6. אי הימצאות בלוטה- חוסר סבילות לקור
  7. יוד רדיואקטיבי-עייפות

הטיפול השכיח והמוכר למקרים אלו הוא בדרך כלל באמצעות בותירקסין סינתטי, הניתן דרך שלש תרופות שונות הנתינות בישראל.

פעילות יתר של בלוטת התריס

לפעילות יתר של בלוטת התריס ישנם ארבע סיבות עיקריות ומוכרות כיום, הטיפול במקרים אלו מורכב יותר ולעיתים כולל שילוב טיפולים או תרופות שונות. אך הסיבות מביאות איתן תסמינים די דומים לאלו של תת פעילות:

  1. מחלה אוטואימונית- עייפות, דופק לב מהיר
  2. עודף פעילות של הבלוטה- הפרעות בשינה, חרדות מתגברות
  3. דלקת ויראלית בבלוטה- תחושת חום והזעה בגוף ולעיתים גם ירידה לא הגיונית במשקל.
  4. גושים הורמונליים פעילים בבלוטה-הפרעות במערכת העיכול והמעיים, לעיתים גם כן ירידה במשקל.

ישנה אפשרות לשימוש ביוד רדיואקטיבי לירידה בפעילות יתר של הבלוטה, אך שילוב עם טיפול של תרופות נוגדות פעילות ותרופות ממשפחת חוסמי בטא. במקרים קיצוניים יותר ייתכן כי טיפול המטיב ביותר יהיה ניתוח הכולל כריתה חלקית או מלאה של הבלוטה.