האר"י הקדוש התעמק בחכמת הקבלה והגיע לגילויים מופלגים בקבלה. הוא בעצמו המעיט בכתיבה, רוב תורתו נכתבה ע"י תלמידיו שלהם הוא מסר את משנתו, בעיקר לבכיר תלמידיו – חיים ויטאל, שלו הוא מסר דברי תורה אף ביחידות. שיטת הקבלה שהאר"י הגה היא הבסיס העיקרי לכתבי האר"י שתלמידו חיים ויטאל כתב וערך. שיטת הקבלה שהאר"י פיתח הייתה תפיסה חדשה בקבלה. לפניו התפיסה הייתה שהעולם נברא בשלמות אלוהית והגאולה הארצית תחזיר את המציאות לשלמות זו. האר"י האמין שמעשה הבריאה הוא בקלקול, בשבירת הכלים ויש להביא את רסיסי הכלים השבורים לחיבורם מחדש, לתקן את הקלקול. בעוד שלפני האר"י רק יחידי סגולה התעסקו בקבלה, האר"י הפך את הקבלה לדרך המתאימה לכל אדם, דרך לחיים של אושר ואהבה, לנצחיות שלמה.
למרות זאת, אנו רואים שהעוסקים בחכמת הקבלה, שהיא הדרך לתיקון האדם – תיקון הנשמה האחת, היא עדיין דרכם של מתי מעט, אך בדור הזה שלנו אנו עדים למגמת עלייה שבה יותר ויותר אנשים מצטרפים ללימודי הקבלה ושמים להם למטרה להגיע לחיבור ולתיקון בעבור האנושות כולה. על פי תורת הקבלה, התיקון המלא יגיע דרך העוסקים בקבלה וישפיע על כל היתר לזנוח את דרך הפלגנות ולחפש את היחד והאהבה.
לעומת זאת, ביבשת אחרת וכאילו מגלקסיה אחרת – הארי פוטר (סדרה שלמה שנכתבה ע"י הסופרת ג'יי קיי רולינג) הפך לנחלת הכלל. הפנטזיה על הארי פוטר, ילד המגלה את עולם הקסמים, הציתה את לבבות מיליוני הקוראים בכל העולם. ילדים, נוער ומבוגרים שקועים בקריאת הסדרה בשקיקה נכספת. גם עולם השיווק שגילה את הממון המצוי בסדרה הביא לשיווק לסרטים מצליחים ולמוצרים נוספים המכניסים לכיסם ממון רב.
ואני תוהה, איך זה שפנטזיה, של מעשי קסמים שכולה בעולם מדומיין, הופכת לנחלת הכלל, למושא הערצה של רבים כל כך ולעומתה, חכמה שיכולה להצעידנו אל האושר האין סופי ולתיקון העולם, חכמה שאין בה מעשי קסמים אלא תורה סדורה המנחילה לעולם את הדרך הפרקטית להגיע לאושר הנצחי, אינה מציתה את הלבבות ודווקא אליה מתייחסים כאל משהו מדומיין?