כל בעלי החיים הם ברואי ה׳ ובניגוד אלינו בני האדם, הבורא, הטבע, ברא אותם מושלמים, עם חושים חדים ובריאים, רצון לקבל רק על מנת להתקיים ולהמשיך את השושלת. אין להם מה לתקן! לא נותר לו לאדם המקולקל, אלא להתבונן ביצורים המושלמים הללו וללמוד משהו, על הבריאה המושלמת שברא אלוקים.
הגברת עם החתולים, היא נורייה דוסתא לב פז, כן, כן זהו שמה. נורייה מטפלת באלפיים חתולים. מידי יום וליל, בגשם ובשמש, היא באה לפקוד את אלפיים חתוליה, מן השכונות ברחבי העיר ראשון לציון. נורייה מאכילה, לוכדת כדי לקחת לחיסון, או לטיפול רפואי, לסירוס או לעיקור. נורייה מקנחת את אפיהם הדולפים, מטפטפת טיפות עיניים, נותנת תרופה אנטיביוטית וכך עוד ועוד עד חצות הלילה. את החולים והקשישים מביניהם, מפנקת נורייה באוכל רטוב, כדי שלא יגוועו ברעב. בחנויות המוכרות מזון לבעלי החיים, היא מתרימה בשם עמותת "ראשון אוהבת חיות" את הקונים ואת הפרוטות המועטות שתורמים, היא מוסיפה על כל משכורתה וקונה בו מזון לחתולים.
גברת עם חתולים היא הגברת הראשונה! היא מבקשת לתקן את מה שקלקלנו, כאשר דחקנו את בעלי החיים מבתי הגידול הטבעיים שלהם, בשל תאוות בצע. בנינו על כל פיסת אדמה ירוקה בטון ומלט, כדי שנוכל להתעשר עוד ועוד להרוויח ולבזבז, לקנות ולזרוק ובכך לעשוק את הטבע. נורייה אינה אישה עשירה וגם לא צעירה. ילדים משל עצמה, למרות שרצתה, לא נולדו לה. לעצמה אינה קונה דברי מאכל, אלא רק לחתולים. כמה פעמים שוחחו עמה, שעליה לדאוג לעצמה לטובת החתולים, אך היא בשלה, "להם אין מי שידאג!".
גם בארצות מעבר לים, אין נורייה מסכימה לראות בעלי חיים נטושים ומעשה שהיה כך היה. נורייה נסעה לטיול בהודו וראתה שם את כל הכלבים הצנומים והעזובים, המשוטטים ברחוב וליבה נכמר. מידי יום הייתה אוספת את שיירי ארוחתה וארוחות חבריה ומורידה אותם לכלבים למטה, כל הטיול היה לסבל ולעצב, בעבורה.
אם חשבתם שנורייה דואגת לבעלי החיים ומסוכסכת עם האנשים, לא כך הוא, גם להולכים על שניים דואגת וכאשר אחיה הואשם ונכלא בדרום אפריקה היא משכנה את דירת ההורים שלהם, בניגוד לדעת אחיה האחרים לקחה הלוואה גדולה שכרה עורכי דין והצליחה לשחרר את אחיה מהכלא.
אימא עילאה, אימא גדולה! כך כל אישה ואישה צריכה לדאוג לכל ברואי העולם, כאילו היו הילדים שלה, בשר מבשרה.