אפשר להגיד שאלוהים הוא מספר אחד במנוע החיפושים האנושי. אנשים נלחמים עליו, רבים, מתנחמים תחתיו ומתפתלים בתוך עצמם, הכל לכאורה בשמו/למענו/בגללו. הרעיון שיש אלוהות, שיש כוח עליון בלתי נראה שמשגיח על כולנו, מעניש או מזכה, טמון עמוק בתת מודע של כל אחד מאיתנו. מי שמאמין חי לאורו או לצילו תמיד. הוא השוטר שממנו אנחנו חוששים או הנס שאנחנו מחפשים. 

היחסים שלנו עם אנשים, עם כל הסובב אותנו, הם בבואה של הקשר שלנו עם רעיון האלוהות. גם אם בתת מודע. אני אהיה טוב אליך כי אחרת אקבל מכה או כדאי לי להיות ביחסים טובים איתו למעלה. במקרה הכי נעלה, כי גם אתה יציר של הכוח העליון. ואם אין שום כוח עליון אז אני אהיה השליט ואעשה בחיי ככל העולה על רוחי או אולי אאמץ את אהבת האדם כרעיון נעלה שלי. איזה קטע שאנחנו מתנהגים כך כולנו בערבוביה.

ומה עם הרוע? האם אנחנו אחראים או שיש גם מערכת ענישה עליונה? מאוד מעניין להיות אנשים, תודו. 

כמה אנחנו לא מבינים את עצמנו ואת העולם ואיזה סיפורים המצאנו לעצמנו, איזה מערכות בנינו – הכל כי אין לנו הרגשה ברורה של המציאות. של החוקים שמאחורי הכאוס לכאורה בחיים. 

איך אפשר להוכיח הרגשה? האם יתכן יום אחד שהכוח העליון יראה לנו חד וחלק שהוא קיים או שנוכיח סופית שהוא לא? הדבר היחיד שאני מבינה הוא שאני מקווה שקיים כוח עליון ושיש לו תוכנית גדולה עבורנו כי בינתיים מה שמסתמן הוא שהטבע האנושי הוא רע. אם אנחנו לא נמצא את הדרכים להסתדר אחד עם השני ולרסן את האגו שלנו אנחנו לא נשאר פה עוד הרבה זמן. אם אתה קיים אלוהים, בבקשה תתערב. תשלים את הבריאה שלך בבקשה. תעזור לנו לשנות את הטבע שלנו. למד אותנו לאהוב. מתוך שמחה, מתוך רצון לטוב. 

אני מלאת תיקווה כי כשאני מסתכלת על מערכת הטבע אני רואה שלמות. גם אנחנו חלק ממנו אז זה אומר שהאבולוציה שלנו לא הסתיימה! יתכן שכרגע האנושות היא עדיין בוסר ולכן אנחנו רעילים והרסניים ואנחנו עדיין מתבשלים בתוך קליפה. בכל זאת, לאנושות יש משהו שאין לשאר היצורים – מוח לחקור! אני חושבת שצריך לחקור את הטבע מהזווית הזאת בדיוק. למה לסבול? למה לעבור אבולוציה על הבשר? אם נגלה מה הם חוקי הטבע החברתיים נוכל גם אנחנו, כבר עכשיו, להיות חלק במסיבה הגדולה. אם נשתתף כמו כולם, אולי נגלה ששם הוא נמצא. שאלוהים הוא הרוח במערכת הגדולה.